שמגד חברה לניהול תביעות בעמ נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה הנדונה. התאונה אירעה בתאריך 27.09.08 בסביבות השעה 07:00 בבוקר, בכביש מס' 31, בקטע הכביש שבין ערד לים המלח. אותו יום היה יום שבת. מדובר בתאונה עצמית במהלכה החליק רכב התובעת, הנהג איבד את השליטה ברכב ופגע במעקה הבטיחות שבצד הדרך.

התובעת טוענת שהרכב החליק כתוצאה מכתם שמן בכביש, ולפיכך הגישה תביעתה נגד הנתבעת כמי שאחראית לתקינות הכביש. הנתבעת אינה כופרת באחריותה לכביש בו אירעה התאונה, אך טוענת שלא הוכח קיומו של כתם שמן, ומכל מקום לא הוכח שהיא התרשלה במילוי חובותיה.

מטעם התובעת העיד נהג הרכב. מטעם הנתבעת העיד מנהל אזור דימונה במרחב הדרום של מע"צ.

נהג הרכב העיד שהוא נסע ברכבו לכיוון מצדה והתקרב לירידות לסדום. לפתע, באחת מהפניות בכביש הוא איבד את השליטה ברכב כתוצאה מכתם שמן שהיה בכביש, הרכב הסתחרר ונזרק אל מעקה הבטיחות. הוא דיווח למשטרה, וכעבור 10 – 15 דקות הגיעה ניידת משטרה. כעבור זמן נוסף הגיעו אנשי מע"צ ופיזרו חול על הכביש.

עד הנתבעת העיד שהדיווח על קיומו של כתם שמן בכביש הגיע למע"צ רק לאחר התאונה, בסביבות השעה 07:43 (נ/2 – נ/3), והוא טופל על ידה. לפיכך ובהיעדר דיווח קודם לא יכלה מע"צ לדעת על קיומו של כתם השמן בכביש, אף לו היה במקום כתם שמן לפני התאונה.

תחילה לגורם לתאונה. לטענת התובעת הגורם לתאונה הוא כתם שמן בכביש. הנתבעת טוענת שהתובעת לא הוכיחה טענתה. בחינת הראיות מעלה תהייה כבדה בשאלה זו. עד התובעת מסר עדות במשטרה למחרת התאונה. בהודעתו במשטרה כתב הנהג כך: "כתוצאה מגשם וכתם שמן, לאחר שיצאתי מפנייה, איבדתי שליטה על הרכב...." (ת/2). היינו לפי הודעה זו איבוד השליטה ברכב הוא תוצאה של שלושה גורמים: גשם, שמן וסיבוב בכביש. בעדותו טען אומנם העד שהכביש היה יבש (עמ' 2 רישא), אך אני מעדיפה את עדותו במשטרה, עדות שניתנה למחרת התאונה. העד גם אישר בעדותו שמדובר בקטע כביש מפותל, שישנו שילוט המתריע על סיבובים מסוכנים בכביש, ושהתאונה אירעה בתאריך 27.09.08, מועד בו ישנם בד"כ גשמים ראשונים והכביש חלק (עמ' 2 לפרוטוקול). בנסיבות האמורות לא הובהר אם כתם השמן הוא שגרם להחלקת רכב התובעת בכביש או סיבות אחרות.

זאת ועוד. עד התובעת לא העיד שהוא ראה את כתם השמן עובר לתאונה, ומדבריו נראה שרק בדיעבד נתברר לו שהיה כתם שמן בכביש. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי ממנה עולה שלרכב התובעת נגרם נזק רב, והוא הוכרז כאובדן להלכה. בנסיבות אלו, ושעה שאין כל עדות שנהג התובעת ראה את כתם השמן טרם התאונה, האפשרות שכתם השמן הוא דווקא תוצאת התאונה ולא הגורם לה, היא מאוד אפשרית.

בנוסף לאמור, לא הובא בפני כל תיאור של כתם השמן, גודלו, מיקומו בכביש והאם הוא היה סמוך למעקה הבטיחות בו פגע הרכב לאחר שהחליק או במקום אחר. נהג התובעת הסתפק בטענה שהרכב החליק על כתם שמן, הוא לא תיאר את הכתם וגם לא הציג תמונות. תשובות לשאלות אלו יכולות היו לתת מענה, או לכל הפחות להוות חיזוק, לאפשרות זו או אחרת. בנסיבות אלו ספק רב בעיני אם התובעת הוכיחה טענתה כי כתם שמן הוא הגורם להחלקת רכבה בכביש.

אך גם לו היתה התובעת עומדת בנטל זה, עליה להוכיח שהנתבעת התרשלה במילוי חובותיה. לעניין זה אין מחלוקת שהכביש הנדון נתון לאחריותה של מע"צ, וגם אין מחלוקת על חובתה של מע"צ לדאוג לבטיחות ותקינות הכביש. מאידך אין ספק שלא ניתן להטיל על מע"צ אחריות מוחלטת למניעת כל מפגע וכל תקלה בכביש בכל רגע נתון. על כן יש לבחון אם בנסיבות העניין מילאה מע"צ אחר החובות המוטלות עליה.

עד מע"צ הבהיר שמע"צ פועלת לטיפול ולסילוק של מפגעים המדווחים לה, ובנוסף היא פועלת באופן יזום לאיתור מפגעים. דיווחים מתקבלים הן מנהגים חולפים בכביש, הן מהמשטרה והן מצוותי סיור יזומים של מע"צ. לצורך כך יש בכל אזור יחידת סיור מאורגנת, יס"מ, ולה תוכנית עבודה שבועית מסודרת. העד הגיש את התוכנית, נ/1, ממנה עולה שהסיור היזום האחרון בכביש 31 התקיים ביום שישי (שורה 3 בטבלה). בנוסף, בכביש הנדון חולפים גם אוטובוסים עם פועלים העובדים במפעלי ים המלח, וגם נהגיהם מדווחים על מפגעים. אלא שהתאונה אירעה בשבת, סיורים יזומים נעשים רק בימות החול, ובשבת לא מתקיימים סיורים יזומים. ניתן גם להניח שאוטובוסים עם פועלים אינם נוסעים בשבת בכביש. לדברי העד בשבת יש רק צוותי כוננות ומע"צ נסמכת על דיווחים של נהגים חולפים ושל ניידות משטרה לשם טיפול במפגעים ותקלות (עמ' 4 לפרוטוקול; וראה הצהרת ב"כ הנתבעת בדבר היעדר סיורים יזומים בשבת, עמ' 6 שורה 6 לפרוטוקול).

התובעת טוענת שבהיעדר סיורים יזומים בשבת מזניחה מע"צ את נוסעי הדרך, בעיקר כאשר מדובר בכביש 31 שהוא כביש מסוכן אף אליבא דמע"צ עצמה (ראה העדות בעמ' 5 לפרוטוקול).

אינני מקבלת טענות אלו. גם אם לא מבוצעים סיורים יזומים בשבת אין זה אומר שמע"צ מפקירה את עוברי הדרך. הוכח שביום שישי בוצע סיור יזום בכביש (ראה התוכנית נ/1; עדות נציג מע"צ, בעמ' 3 לפרוטוקול), הוכח שבשבת מע"צ מקיימת כוננות, יש מוקדים לשם טיפול בתקלות ובמפגעים שדווחו, ומע"צ מקבלת דיווחים שוטפים מהמשטרה הנעה בכבישים (ואכן כתם השמן הנדון דווח למע"צ על ידי המשטרה כ – 45 דקות לאחר התאונה וטופל). התובעת לא הביאה כל תשתית לטענותיה כי למרות יום השבת לא די באמצעים האמורים ועל מע"צ לבצע סיורים יזומים גם בשבת. זאת ועוד. לא הונחה בפני כל תשתית מכוחה ניתן לקבוע אם די באמצעים אותם נוקטת מע"צ, אלו אמצעים על מע"צ לנקוט לשם איתור מפגעים בכביש, באיזו תכיפות עליה לקיים סיורים יזומים בכבישים, מה העלות וכוח האדם הנדרשים לשם כך, ושאלות נוספות כיו"ב. בצדק טוענת מע"צ שעליה לפעול בסבירות, תחת האילוצים הקיימים, ותוך שקילת הסיכונים מחד, ואילוצי התקציב וכוח האדם העומדים לרשותה מאידך. והרי לא ניתן לדרוש שניידות מע"צ יהיו בכל מקום ובכל רגע נתון, וכל מפגע יאותר ויטופל מיד עם היווצרותו.

סיכומו של דבר, לא הונחה בפני תשתית עובדתית מכוחה ניתן לקבוע שמע"צ לא פעלה כראוי למילוי חובותיה. גם מטעם זה דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת וכן בשכ"ט ב"כ בסך של 2,800 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ב' אב תשע"א, 02 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: